יום שני, 25 בפברואר 2013

פרק ראשון ושני

בפרק זה גיליתי הזדהות עם דורי בכמה מובנים
ראשית ניסיתי לראות את הדברים שקראתי בדרך קצת שונה ניסיתי לשים עצמי במקום דורי ושאלתי את עצמי מה הייתי עושה אילו הייתי במקומו ואיך הייתי מגיבה להחלטה שנעשתה ע"י אנשים שהכי קרובים לליבי , כיצד הייתי מסתדרת במקום שהוא שונה באותו הרגע שקראתי את זה נזכרתי שלי אמרו שאני נוסעת לחול מצד אחד מאוד שמחתי אבל מצד שני חששתי איך אסתדר עם השפה עם המנהגים ועם ההרגלים למרות זאת יש שוני מאוד גדול , דורי מסתכל על העתיד הרחוק ששם בחול הוא הולך לבלות את כל חייו אני הסתכלתי על העתיד שבעוד שבועיים.... לכן גיליתי באיזשהו אופן הזדהות עם המספר.....
בפרק השני מסופר על השיחות האישיות והרגשות שחלו בדורי באותם הרגעים... גם בפרק זה גיליתי הזדהות עם דורי והבנתי שגם ילדים אחרים לחוצים וחוששים משיחות אישיות, ישנם מקרים בהם אני לחוצה יותר או פחות , יש לי עצה קטנה בשביל דורי- שהוא לחוץ שיעצום את עייניו ישב במשך דקה וישתה כוס מים כלומר שישים שנייה את מחשבותיו בצד ויחשוב רק חיובי או לא יחשוב דבר זה מאוד מועיל לי ברגעים שאני לחוצה או עצבנית או נרגשת....

תגובה 1:

  1. עדי יקרה
    אני מאוד נהנית לקרוא את הבלוג שלך . יש לך תובנות בוגרות והסתכלות מיוחדת במינה על הסיפור בפרט והחיים בכלל..
    היכולת שלך לראות את הדברים מנקודת מבטו של הגיבור - מרשימה.
    המשיכי לכתוב. מצפה לתגובותייך
    ענת

    השבמחק